פסק-דין בתיק ע"ע 42498-07-11

השופטת ורדה וירט-ליבנה

1.                  בפנינו ערעור על פסק דינו של בית הדין האזורי בתל אביב (השופט שמואל טננבוים ונציג הציבור מר יוליוס רודיק; ק"ג 10285/08) בו נדונה תביעתה של המערערת לקביעת זכאותה לקצבת שאירים בגין פטירתו של בעלה, מר לוי אבגין (להלן - המנוח) אשר היה חבר במשיבה 1, קרן הגמלאות של חברי אגד (להלן - קרן הפנסיה).  בית הדין האזורי דחה את תביעת המערערת וקבע כי היא איננה זכאית לקבל את קצבת השאירים. מכאן הערעור שבפנינו.

להלן עיקר עובדות המקרה:

2.                  המנוח עבד בחברת אגד החל משנת 1961, הוא פרש לגמלאות בחודש יוני 1995 ונפטר ביום 30.12.2004.

המערערת היא אלמנתו של המנוח. בני הזוג נישאו בשנת 1963 ונותרו נשואים עד ליום פטירתו של המנוח, אך התגוררו בנפרד זה מזו החל משנות ה- 80. למערערת ולמנוח שלוש בנות.

המשיבה 2 (להלן גם - גילה) הינה הידועה בציבור של המנוח ואם בתם המשותפת.

3.                  קרן הפנסיה הינה חברה בע"מ המנהלת קרן פנסיה לעמיתים ותיקים, מכוח תקנות מס הכנסה (כללי לאישור ולניהול קופות גמל), תשכ"ד-1964 וחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופת גמל), תשס"ה-2005. קרן הפנסיה פועלת בהתאם לתקנון קרן הפנסיה ואין מחלוקת כי התקנון החל על הצדדים הוא התקנון האחיד, בנוסחו כפי שהיה במועד פטירת המנוח (להלן - תקנון קרן הפנסיה).

4.                  בשנת 1988 הגיעו המערערת והמנוח להסכם גירושין. בהמשך, פנה המנוח לבית המשפט בבקשה לביטול הסכם הגירושין ובמסגרת זו, הגיעו הצדדים, ביום 8.4.1990, להסכם לו ניתן בהמשך תוקף של פסק דין. בהתאם להסכם זה נקבע כי עם ביטול הסכם הגירושין תשוב להיות בתוקף ההחלטה בעניין המזונות הזמניים שניתנה עוד בשנת 1987 והחלטה זו תישאר על כנה ותחייב את הצדדים לתקופה שאורכה 6 חודשים לפחות וכל עוד לא תשונה הסכמה זו (להלן - הסכם המזונות). בפועל, בשנת 1992, ביום בו מלאו לבתם הצעירה של המערערת והמנוח 18 שנים, הפסיק המנוח לשלם את המזונות בהתאם להסכם המזונות.

5.                  ביום 12.3.2002 חתם המנוח על טופס בקשה להכרה בגילה כידועה בציבור שלו (להלן גם - טופס הבקשה) לצורך קבלת קצבת השאירים. ביום 26.10.2005 נתן בית המשפט המחוזי בתל אביב פסק דין במסגרתו הוכרה גילה כידועה בציבור של המנוח לצורך קבלת קצבת השאירים מקרן הפנסיה (להלן - פסק הדין). פסק דין זה התבסס, בין היתר, על הסכמתה של קרן הפנסיה להכיר בגילה כידועה בציבור של המנוח.

פסק דינו של בית הדין האזורי:

6.                  בית הדין האזורי בפסק דינו נדרש לשאלה האם המערערת הייתה המוטב הזכאי לקצבת שאירים ובחן האם היא עונה להגדרת "אלמנת פנסיונר" בהתאם לתקנון קרן הפנסיה, שנוסחה הוא כדלקמן:

"אלמנת פנסיונר - בת זוגו של פנסיונר ביום בו נפטר, ובלבד שהתקיימו בה אחד משני אלה:

1. הייתה לבת זוגו של הפנסיונר לפני חודש הזכאות הראשון לקצבת זקנה וגרה עימו במשך שנה אחת רצופה עד ליום בו נפטר;

2. הייתה לבת זוגו של הפנסיונר לאחר חודש הזכאות הראשון לקצבת זקנה וגרה עימו במשך שנתיים רצופות עד ליום בו נפטר, ובלבד שביום בו נפטר הגיעה בת הזוג לגיל קצבת זקנה.

            לעניין תקופת המגורים תובא בחשבון גם תקופה שבשלה חויב הפנסיונר בתשלום מזונותיה של בת הזוג לפי פסק דין של ערכאה שיפוטית מוסמכת".

"בת זוג" מוגדרת בתקנון האחיד כאחת משתי אלה:

"א. אשתו של מבוטח או פנסיונר;

  ב. מי שהוכרה כידועה בציבור כאשתו של מבוטח או פנסיונר בהחלטה של ערכאה שיפוטית המוסמכת לכך".

7.                  לאחר שבחן את השאלה האם המערערת מילאה אחר התנאי של מגורים משותפים עם המנוח במשך שנה אחת רצופה עד ליום פטירתו, קבע בית הדין האזורי כי תנאי זה לא התקיים לגבי המערערת.